סרטונים לרשתות חברתיות
מתחילים במסר אחד שהקהל צריך להבין — ואז בוחרים צילום, עריכה ופורמט
קרן עוזרת להחליט אם נדרש יום צילום, עריכה של חומר קיים או שילוב ביניהם. המטרה אינה למלא פיד, אלא להכין סרטון שמתאים למקום שבו יופיע ולצעד שהצופה אמור לעשות אחריו.
החלטה לפני הפקה
צריכים צילום חדש או שיש כבר חומר שאפשר לערוך?
אם החומר הקיים כבר מציג את האדם, המוצר או הפעולה באיכות שמתאימה לפרסום, אפשר להתחיל מעריכה. אם המסר נשען על הסבר, הדגמה או נוכחות שלא צולמו, מתכננים השלמת צילום במקום לנסות להסתיר את החסר באפקטים.
צילום ועריכה
מתאים כשצריך לבנות חומר גלם חדש: דובר, הדגמה, מקום, מוצר או סדרת פעולות.
עריכה מחומר קיים
מתאים כשכבר יש קטעים שימושיים וצריך לבחור, לקצר, להוסיף כתוביות וליצור רצף ברור.
סדרה ולא סרטון יחיד
מתאים כשיש כמה שאלות או קהלים. כל סרטון מקבל תפקיד אחד במקום לדחוס הכול ליחידה אחת.
בריף קצר
מה צריך להחליט לפני שמצלמים או עורכים?
לא מתחילים מאורך “נכון” לכל רשת. מתחילים מהמטרה ומהחומר, ואז מתאימים את האורך והמבנה לערוץ.
- הקהל: מי צריך לעצור ומה כבר ידוע לו.
- המסר: דבר אחד שהצופה צריך להבין בכל יחידת תוכן.
- הפעולה: צפייה נוספת, שיחה, הרשמה, ביקור או שמירת מידע.
- הערוץ: יחס מסך, כתוביות, קול ומקום הפרסום.
דוגמאות מהגלריה הקיימת
שלושה שימושים שונים — לא שישה סרטונים ללא הסבר
הדוגמאות נבחרו כדי להראות הבדל במטרה. פתיחת כל דוגמה מובילה לעמוד הצפייה הציבורי ב־Vimeo.
לצפייה בדוגמהמודעה קצרה
דוגמה לחומר שנבנה כמודעה: מסר אחד, מסגרת קצרה ופעולה ברורה.
לצפייה בדוגמהסרטון שיווק לקייטנה
דוגמה לשירות שמציג פעילות וקהל, ולא רק כותרת כללית על העסק.
לצפייה בדוגמהתוכן קצר מתוך סדרת סרטונים
דוגמה שממחישה כיצד אותו עסק יכול לעבוד עם יחידות תוכן נפרדות במקום סרטון אחד עמוס.
ארבעה שלבים
איך עוברים מרעיון לקובץ שאפשר לפרסם?
- 1
מגדירים תפקיד
קהל, מסר, ערוץ ופעולה רצויה.
- 2
בודקים חומר
מה כבר קיים ומה צריך לצלם או להשלים.
- 3
בונים גרסה
בחירה, עריכה, כתוביות ומסגרת שמתאימה לערוץ.
- 4
בודקים שימוש
מפיקים את הקובץ ומוודאים שהוא מתאים לפרסום המתוכנן.
מה הסרטון אינו יכול להבטיח
וידאו יכול להסביר ולמשוך תשומת לב; הוא לא מחליף הצעה, הפצה ומענה ללקוחות
אי אפשר להבטיח צפיות, לידים או מכירות על סמך העריכה בלבד. התוצאה תלויה גם בקהל, בתקציב ההפצה, בהצעה, בעמוד שאליו מגיעים ובאופן שבו העסק ממשיך את השיחה. לכן מגדירים מדד שאפשר לבדוק, אבל לא מייחסים לסרטון לבדו תוצאה שאינה בשליטתו.
בדיקת התאמה קצרה
מה לשלוח לקרן?
- מה העסק מציע ולמי.
- איפה הסרטון צריך להופיע.
- איזה חומר קיים ומה חסר.
מתחילים מסרטון אחד עם תפקיד ברור
קרן תבדוק אם נכון לצלם, לערוך חומר קיים או לבנות סדרה קצרה.
לשליחת הפרטים ב־WhatsAppאו השאירו פרטים באתרשאלות לפני שמתחילים
צריך לצלם כל סרטון מחדש?
לא. אפשר לבנות חלק מהסרטונים מחומר קיים, אך צריך לבדוק אם הוא מתאים למסגרת, לקצב ולמסר. כשחסר חומר שמציג את האדם, המוצר או הפעולה, מתכננים השלמת צילום.
אפשר להכין גרסאות לכמה רשתות?
כן. מגדירים מראש באילו ערוצים הסרטון יופיע, ואז מתכננים יחס מסך, אורך, כתוביות ופתיח לכל שימוש במקום לחתוך בדיעבד באופן אוטומטי.
האם חייבים להשתמש ב־AI?
לא. AI יכול לעזור ברקע, המחשה או התאמת חומר, אבל הוא אינו נחוץ כאשר צילום קיים או צילום חדש מעבירים את המסר בצורה ברורה יותר.
מה שולחים לקבלת כיוון?
קישור לעסק או למוצר, מטרת הסרטון, הקהל, הערוצים שבהם יפורסם, דוגמאות שאהבתם וחומרי גלם קיימים אם יש.
מהפקה לעריכה: מה באמת צריך למסור?
אם אין חומר קיים, מתכננים יום צילום לפי מספר המסרים והפורמטים שרוצים לפרסם. אם כבר יש ראיונות, מוצר או צילום מהטלפון, מתחילים בבדיקת החומר ורק אז מחליטים אם חסר צילום משלים.
- יום צילום מרוכז: מתאים לסדרה עם דוברים, לוקיישן ומסרים שאפשר להכין מראש.
- קצב חודשי: מתאים כשהמוצר או המסר משתנים ונדרש חומר חדש באופן שוטף.
- מסירה: מגדירים יחס מסך, כתוביות, פתיח/סיום ומספר גרסאות — בלי להבטיח ביצועים שההפקה לבדה אינה יכולה לקבוע.
כדי להתחיל: כתבו באילו רשתות תפרסמו, האם נדרש צילום חדש או שיש חומר קיים, כמה פעמים בחודש תרצו לפרסם ומה המועד הראשון.
לשליחת הפרטים לקרן