ראיון מצולם אינו תמלול של שיחה. הוא צריך להפיק תשובות שאפשר להבין גם בלי לשמוע את השאלה ושאפשר לחבר לרצף ברור. ההכנה מתמקדת בקהל, במסר ובדוגמאות שהמרואיין יכול לספר מניסיון ישיר.
למי המדריך מיועד: אנשי תוכן, שיווק וארגונים שמצלמים מומחה, עובד או לקוח לסרטון הסבר או עדות.
שאלת ההחלטה: האם הראיון יעמוד בפני עצמו, או שהוא חומר גלם לסיפור שמשלב המחשות וצילומי השלמה?
מכינים נושאים, לא תשובות כתובות
בונים סדר של שאלות פתוחות: מה היה המצב, מה השתנה, מה נעשה ומה חשוב לצופה לדעת. שולחים למרואיין את הנושאים מראש, אך לא מבקשים ממנו לשנן ניסוח. תשובה טבעית עם דוגמה קונקרטית קלה יותר להבנה ולעריכה.
מתאמים מראש אילו פרטים אסור לחשוף, מי מאשר את הגרסה והאם מותר להשתמש בראיון גם בערוצים נוספים. כאשר מדובר בלקוח או בעובד, הסכמה לצילום אינה בהכרח הסכמה לכל שימוש עתידי.
מתכננים את התמונה והקול
בוחרים מקום שקט עם עומק מאחורי המרואיין ומרחיקים רעשי מזגן, כביש ושיחות. לפני הראיון מקליטים בדיקה, בודקים שהמיקרופון אינו מתחכך בבגד ומוודאים שהמבט מופנה למראיין או למצלמה לפי הסגנון שנבחר.
אם הראיון אמור להמחיש עבודה, מכינים רשימת צילומי השלמה: ידיים, מוצר, מסך, מקום או אינטראקציה. הרשימה צריכה לנבוע מהתשובות הצפויות ולא להיות אוסף תמונות כלליות.
עורכים לפי שאלה אחת
לפני העריכה מנסחים את השאלה שהסרטון עונה עליה. בוחרים רק תשובות שמקדמות אותה, משאירים הפסקות טבעיות ומוסיפים כותרות או כתוביות לפי סביבת הצפייה. אם נדרשות כמה תשובות עצמאיות, עדיף להכין כמה קטעים קצרים מאשר לחבר רצף שאינו ממוקד.
